• GIV Editorial Board

ערים חכמות, תושבים חכמים, ניצול אנרגיה חכם

Updated: Jun 4, 2019

בני אדם מייצרים אשפה. למעשה, כמויות גדולות של אשפה. האדם הממוצע מייצר בין 1.5- 2 ק"ג של אשפה ביום. מתארים לעצמכם את כמות הפסולת אותה מייצר אדם בחודש? בשנה? ולאורך כל חייו. יש אמרה באנגלית האומרת: "פסולת של אדם אחד, היא האוצר של אדם אחר". בלי ספק במחשבה ראשונית והגיונית, אפשר למצוא עשרות, אם לא מאות דרכים יצירתיות להשתמש באשפה ובפסולת, במקום לזרוק אותה ולהניח לערימות להוסיף להיערם בחירייה.


ואומנם, לא משנה עד כמה ישפצו אותו, יהפכו אותו לפארק ויתנו לו שמות מכובדים, אתר הפסולת הגדול בישראל, ימשיך להיות כתם שחור העומד כאבן שאין לה הופכין אלא אם נשכיל למצוא לערימות האשפה שבו שימוש ראוי. ולא, פסלים סביבתיים לא נכללים תחת ההגדרה של "שימוש ראוי".


רק על מנת להבין את מידת הסיכון אותו אנו לוקחים כשאנו לא מקפידים למחזר, או לעשות שימוש מושכל בפסולת אותה אנו מייצרים, ניקח לדוגמה את התמוטטותו של הר אשפה עירונית בשנת 2015 בשנזן שבסין, באותה התמוטטות נהרגו 69 בני אדם ונהרסו עשרות מבנים. מצב אשר מדגיש את התרחיש המחריד אך הממשי שהצטברות ערימות האשפה עלולה לצאת מכלל שליטה ובסופו של דבר לדחוק אותנו אל מחוץ לסביבות המחיה שלנו.



אך כיצד ערים חכמות יכולות לתרום ולסייע בהפחתת ייצור הפסולת וביכולת להשתמש בה לצרכים אנרגטיים? ראשית חשוב לציין, כי כל עיר יכולה להפוך לעיר בת קיימא – משמע: עיר השומרת על איכות הסביבה ועל העולם, במקום להרוס ולזהם אותו. דרך אחת שיכולה להבטיח התייעלות בתחום התברואה, היא הפחתה מודעת של ייצור הפסולת (דוגמת החלת מיסוי על אשפה, כמו ארנונה ומים – מיסוי שכבר נידון בעבר) ולהשתמש בסוגי הפסולת הנותרים בתור משאבים, כך שפסולת מתהליך אחד תשמש חומר גלם באחר.


התגייסותן של הערים למשימות של הפחתת ייצור הפסולת ומציאת פתרונות הולמים לזו הנותרת, היא צעד הגיוני לגביהן. קחו לדוגמה מטרופולין ענק כמו ניו מקסיקו, ניו יורק ובייג'ינג, ערי ענק בהן כמות בני האדם אשר גרים ועוברים בהן מדי יום, היא עצומה, אדירת מימדים וגדולה בהרבה מאשר ערים אחרות. אותן ערי מפתח יכולות למצב את עצמן בעמדות בהן הן משמשות דוגמה, כיוון שהן יכולות תוך זמן קצר ליישם ולמצוא פתרונות בהיקף גדול ומהיר.


אין זה סוד שערים הן צרכניות משאבים מסוגים שונים. פחמן דו-חמצני, מזון, מים, מרחב וזמן. אך במחשבה מדוקדקת ותכנון נכון, ובראש ובראשונה – מודעות לבעיה, ניתן לפתור כמה סוגיות בוערות בו בעת, תוך היכולת להבטיח למין האנושי עתיד בר-קיימא, חסכוני ומשמר סביבתית, כאשר האלמנט המרכזי המוביל את המהלך הזה הוא הפחתה של כל אחד מהמזהמים האלה ושימוש בהם כמשאב ולא כהוצאה כלכלית.


בזבוז משאבים אנרגטיים – כמעט בכל מקום


האדישות המיוחסת אל האזהרות המרובות מצד מדעני אקלים המזהירים אותנו ללא הרף שהפסולת אותה אנו מייצרים בכל תשתית, הורגת אותנו, ותיקון הבעיה יצריך השקעה ניכרת בתשתיות חדשות. למרות הפצרותיהם של המומחים להפחתה משמעותית בייצור הפסולת בשלל אמצעים ודרכים שונות, עדיין נותר האתגר של מציאת דרכים לעשות שימוש חוזר בפסולת הנותרת.


היות ובני אדם הם יצורים של תבניות וקיבעונות, יישום הרעיונות החדשים הללו צריך להתחיל בהגדרה חדשה של התפיסה שלנו לזיהום. כיצד נוכל לשנות את ההגדרה על מנת שנבין לעומק את השימוש בפסולת כמשאב? בקצרה: פסולת היא משאבים הנמצאים במקום הלא נכון. המשמעות הינה שישנם חומרים היכולים להיחשב כמזיקים כשהם לא מצויים במקום המתאים להם: בגופנו, באוויר, או במים. עם זאת, כשהם במקום הנכון, הם מועילים. לדוגמה, במקום לזרוק את הפסולת שלנו באתרי אשפה ולשאת בתוצאות של הזיהום והעלויות הכספיות של הדבר, אפשר לשרוף אותה כדי לייצר חשמל, אנרגיה.


שפכי ביוב הם כמו זכייה בלוטו, כשיש בהם זהב ומתכות אחרות יקרות שאפשר "לדוג" ולהשתמש בהן בתעשייה המקומית. הגישה הזאת משתלבת ברעיון רחב יותר המכונה "כלכלה מעגלית" – הרעיון שפעולות ותהליכים שונים בחברה יכולים להזין זה את זה בדרכים מועילות.


צינורות מים דולפים הם בזבוז עצום של אנרגיה, טיהור המים, הזרמתם והשימוש בהם צורכים אנרגיה רבה, ולכן הבזבוז של המים הללו נכללים בעלויות אנרגיה מבוזבזת. צריכת אנרגיה שלא לצורך כשלעצמה היא בזבוז משאבים. ארובות, מכוניות, חימום, מיזוג, מכשירים חשמליים. כל אלו כשהם לא מתועלים אנרגטית בצורה נכונה, עולים כסף רב ומשאבים רבים.


הלב של הערים חכמות והמוח של הצרכנים חכמים


האם ערים ברחבי העולם יכולות לבנות פתרונות חכמים בקנה מידה גדול יותר? כן, אבל רק אם יהפכו לערים חכמות. בעיר יש הרבה גורמים המקבלים מדי יום, החלטות הנוגעות לאנרגיה, למים ולפסולת. כדי שהחלטותיהם ייעשו במתואם יש צורך מהותי בשינוי תרבותי שיכלול מעבר לשיתוף פעולה על בסיס טכנולוגיות חכמות. "ערים חכמות" יישענו על רישות המרחב כולו בסנסורים וחיישנים שיאספו מידע, בתוספת Machine Learning ובינה מלאכותית. השילוב הזה יאפשר לזהות אזורים בעייתיים ולהתאים את נקיטת הפעולות הרצויות.


המשמעות של ניהול עיר חכמה היא שימוש בתשתיות ומשאבים באופן היעיל ביותר. הפעלת התשתיות העירוניות, באופן האפקטיבי ביותר, תוך ניטור ופיקוח על האיכות, תחזוקת תשתיות איכותית ושמירה על הבטיחות. כדי לספק את השירות הטוב ביותר לאזרחים, לשפר את שביעות הרצון של התושבים ולהבטיח שיפור מתמשך באיכות החיים בעיר. ב"עיר חכמה" החוכמה לבד אינה מספיקה: חשוב שתהיה תקשורת ישירה בין מערכות ובני אדם.


הלב של הערים חכמות נמצא לא רק באיסוף הנתונים מרשת חיישנים רחבה ומעמיקה, אלא דווקא במערכת המתקדמת המנהלת את המידע ומאפשרת להפיק מן הנתונים תובנות שלאורן תתאפשר קבלת החלטות ונקיטה בפעולות מתאימות. אותה מערכת ניהול נחוצה על מנת להעביר ניתוחי מידע אלו לציוד בכל רחבי העיר.


תשתיות חכמות יותר הן ללא ספק המפתח לפתרון בעיות כמו דליפות מצינורות מים. זיהוי הדליפות יכול להיות פשוט ויעיל ולהיפתר במהירות, כאשר ישנם אמצעי מדידה פזורים לאורך כל מערכת המים. חיישנים יאפשרו לנו גם למצוא ולחזות דליפות גז ולתקן אותן לפני שייגרמו תאונות. דליפות גז אינן רק בזבוז של משאב יקר ונזק לסביבה, אלא גם סכנה.


ההשקעה חייבת להיעשות בדרך נבונה גם מבחינה חברתית וסביבתית. פיתוח בהקשר של ערים חכמות לא יכול רק להתמקד בטכנולוגיה, אלא צריך למצוא גם את הדרך לראות ולהבין את צרכי התושבים.

רשויות מקומיות צריכות לעזור לתושבים להיות צרכנים חכמים יותר - כל אדם מקבל החלטות על ניצול וייעול משאבים בכל פעם שהוא רוכש משהו חדש, או עושה שימוש במשהו חשמלי קיים. לכן חשובה ביותר הגישה, ההסברה והנגישות למידע.

0 views